תהליך יצירת הלוגו אורבנית

תחילה הגיתי את השם 'אורבנית' ואהבתי את הצליל שלו. בשלב שלאחר מכן, יצקתי אליו מחשבות, רעיונות, תמונות ושיחות, וכך המונח צמח והתפתח והתגשם מתוך תשוקה והתחדשות כמרחב הדיגיטלי שלי.

 Urban-It – יש להגות במלעיל, אורבנ-ית – דינאמית, אקטיבית, תוך כדי תנועה, עשייה, DO IT, טרנספורמציה.

ההגייה השונה של 'אורבנית', מבטאת את הרמה הרעיונית – האמונה שלי בקשירת וחיבור עולמות שונים יחד, שלעיתים מפתיעים או לכאורה בלתי קשורים.

עם הזמן החולף ומתוך העשייה והדיאלוג עם הביטוי המקצועי שלי בגלגולו הנוכחי, התבהר לי ש'אורבנית' בשבילי זה גם הנצחת הסבא והסבתא האהובים שלי, שהווייתם משולבת ומבוטאת בחומר ממנו נוצר הלוגו (לינק לפוסט).

סבא וסבתא שלי היו ונשארו דמויות משמעותיות, אהובות ומעצבות בחיי. כל מה שהם העניקו לי עדיין זורם בדמי – אהבה ללא תנאים, פינוק וחמימות אינסופית, בית לעולמים, זיכרונות מתוקים של ילדות שחיים ומלווים אותי יום יום. ריגש אותי לגלות בעשייה הנוכחית שלי חיבור חדש אליהם.

סבא שלי היה טפסן (מתחום הבנייה, אחראי על יציקות בגובה), אבל כשאני נולדתי הוא כבר היה רק סבא במשרה מלאה – עוטף, מעניק ואוהב. בדיעבד, גיליתי שסבא שלי היה השראה לחלק גדול בעיצוב הבית שלי, שפרטים רבים בו בוצעו מברזל מצולעים.

סבְתי (כך כינינו אותה) הייתה תופרת. גם היא הייתה מסורה לנכדיה, ומכונת התפירה שלה תמיד עבדה, תיקנה ויצרה. אבל מעל הכל, סבתי שלי היתה מבשלת ואופה הכי טעים, כמו שרק הסבתות יודעות. כחלק מהחיבור אל סבתי אני מתעסקת בטקסטיל, בעבודות שנשים יוצרות במו ידיהן – למשל החולצות והבובות שאני מוכרת, שנעשות כולן בעבודת יד.

הביטוי של הרעיון בחומר ובמוצרים שאני מוכרת

אני עוסקת במהות של אישה, בהוויה נשית. חלק יקר מפז בהוויה זו הוא הבית – חווית החיים בתוך הבית ברמה האסתטית-עיצובית, תחזוקה, סדר והתארגנות, האוכל והשתייה שאנחנו צורכים (קניות, יום-יום ואירוח), הערכים והחינוך של ילדינו (רוח האנתרופוסופיה).

כחלק מהחיבור אל סבתי אני מתעסקת בטקסטיל, בעבודות שנשים יוצרות במו ידיהן – למשל החולצות והבובות שאני מוכרת.

החיבור אל סבא מתבטא בחלק גדול מעיצוב הבית שלי, שבוצע בברזל יסודי (מצולעים).

גרם המדרגות והמתלה בכניסה לבית

המעקה בקומת המגורים

הספרייה במרבץ

אני יצרתי לאחרונה מדפי מניאטורות מברזלים ישנים –

ושנוררתי אוספים עתיקים ברוח התפירה מאבא שלי האהוב, שבעצמו יודע לתפור ☺ ובכלל שותף פעיל ביצירה.

תהליך יצירת הלוגו

פניתי לאמנון המוכשר מ"פשוט". הבאתי לו סקייליינים מערים נבחרות וביקשתי שיתפור לי גם מטוס.

את הסקייליין מרכיבים מקומות שביקרתי בהם ואני אוהבת, ומקומות שאני חולמת להיות בהם. משמאל רואים את הנוף הכי יום-יומי שלי – ארובת רידינג. מימין, בסמוך לפירמידות האגדתיות נמצא עץ "תומר", שאמנון הוסיף ספונטנית, בלי ידיעתי, ובלי להכיר או לדעת על ייחוס העץ בביתנו – לבן זוגי קוראים תומר.

את המטוס, מבט העל, הוספתי כסמל לחיידק המסעות שלי, לאהבת מקומות חדשים ומקומות רחוקים שהם בית שחוזרים אליו (חוף אהוב, אנשים, יצירה עסקית).

היצירה בהתהוותה נולדה באחד מימי שלישי בשנה בנחלת בנימין בעזרת מכונת תפירה ותשומת לב.

מסגרתי – והלוגו הוא גם יצירה במקדש-סטודיו שלי.

הרגשתי שסבתי שלי נוכחת וקיימת בלוגו שיצר עבורי אמנון – תפירה ועבודת יד עם תשומת לב לפרטים הקטנים.

את סבא שלי הכנסתי ללוגו עם יצירת השם "אורבנית". בחרתי להשתמש בברזל יסודי, כמו בעיצוב הבית, ובאמצעות המצולעים יצרתי פונט עבור URBANIT.

ניגשתי כמו שאני יודעת, בחיוך מתובל בחוצפה, לחבר'ה במפעל. ידעתי שיש סיכוי לבוא להם טוב עם הבקשה המנג'סת שלי אחרי שהם שבעים בצהריים. כדי לרתום אותם לשתף איתי פעולה קצת קשקשתי איתם, שיתפתי אותם במטרת החיתוך והייעוד.

הבחור שבתמונה חתך בדיסק לבקשתי מוט מצולע באורך 6 מטרים להרבה חתיכות באורך 14 ס"מ.

ואז בניתי את הפונט וצילמתי

והתוצאה לפניכם –

את הפונט הוספתי לסקיילין שתפר אמנון, והלבשתי את השמש הזורחת שיחסיי איתה יפורטו וישובצו באינסוף וריאציות במרחב הזה. יש אהבה רבה וחיבור גודל לי ולכוחות הטבע, ובפרט לכדור האור והחום שלנו. מתחת הוספתי את הים, אהבה ענקית ועתירת משמעות בעבורי – אני והים, מאז ומתמיד, בכל מצב.

לסיום, פניתי למירב ראובני, גרפיקאית הבית, כדי שתעביר אותו לשפה גרפית.

היה לי ברור וידוע מראש שבתוצאה הסופית לא יראו את הברזל ולא את החוט. רק כשקוראים או שומעים את הסיפור על האנשים והעשייה שמאחוריו, מבינים ואולי מתחברים יותר, או מעריכים, או מקבלים השראה.

כל אחד והמקום שבו זה פוגש אותו.

 

אין תגובות

רשום תגובה